המחלקה לתקשורת חזותית

התערוכה פתוחה במהלך מוסררה־מיקס (28-30.5, ימים ג׳-ה׳, בשעות 19:30-23:00)

המחלקה לתקשורת חזותית משתתפת השנה בפסטיבל עם ארבע סטודנטיות. לאחר שקראנו את התמה של הפסטיבל, ניתחנו אותה ודנו בתיאוריות ובאסוציאציות שונות הקשורות בזמן. כל אחת מן הסטודנטיות הציגה רעיון לפרויקט אישי המגיב למושג הזמן. העבודות שנוצרו מתוך מחקר זה נוגעות בנוכחות המאיימת של השעון בחיינו, בוחנות את הזמן הרוחני דרך ניתוח קבלי של האות "אלף", היא ראשית הצירים, עוסקות בזמן ההמתנה הארוך והמייגע להחזרת החטופים דרך שינוי פרופורציות של דימוי הסרט הצהוב ומדמות תיאוריות שונות של זמן ומשך במרחב.

שחר פישהנדלר

העבודה שלי עוסקת בהיבטים ובתיאוריות שונות של זמן: זמן כתנועה לינארית, זמן מקביל, הזמן כמציאות סובייקטיבית, תיאוריית הכאוס ועוד. סרט האנימציה, המוקרן על מסך מפוצל, מגולל תרחישים שונים על סובייקט הנע בזמן, המנסים להנכיח ולהמחיש את המורכבות של תפיסות זמן אלה. השימוש במדיום האנימציה המתייחס למשך הזמן, להנעת כל פריים סטטי לכדי תנועה ולציר הזמן הוא חלק בלתי נפרד מן הניסיון להעניק נראות גרפית לתפיסות המופשטות של זמן.

אסתי ביברפלד

השעון מתקתק, נוכח, תובע את המגיע לו. נקודת המוצא לעבודה הייתה דימוי שעון החול. להבדיל משעון דיגיטלי ושעון אנלוגי, שעון החול משמש כטיימר הסופר לאחור ומנכיח את הזמן שנותר ואת הזמן שעבר. השעון שלי מגזים את הנראות הזאת ומפרק את הזמן, המיוצג באמצעות חול, למספר רב של שקיות אינפוזיה המטפטפות ומזרימות אותו מהאחת לשנייה. אט אט הן מתרוקנות ובסוף הפסטיבל הזמן נותר שוכב על הרצפה.

לילך מוסקוביץ‘ / כמה עוד אפשר

מיצב וידאו של שלושה מסכים המתמקד באובייקט אחד: סרט סאטן צהוב, שהפך לדימוי מוכר מאוד בתקופה זו. כל מסך מתמקד בפעולה פרפורמטיבית של הסרט הצהוב ובמתיחת גבולות התנועה שלו. הרעיון העומד בבסיס העבודה הוא שינוי התצורה של הסרט הצהוב כלולאה והגודל הספציפי והמזוהה שלה, לכדי סרט רציף וממושך. הפעולות הפרפורמטיביות מפעילות את הסרט כאנלוגיה לתפיסת זמן, ריחוק הזמן, המשכיותו ואינסופיותו.

טל נתן

העבודה עוסקת בחקר האות אלף דרך כתבי הקבלה והמיסטיקה היהודית. ישנם כתבים העוסקים בניתוח צורני, מיסטי ורוחני של כל אות באלף־בית העברי ותפקידה. אני בוחרת להתמקד באות אלף שהיא ראשית הצירים, ראשית הבריאה, ההתחלה. האות אלף מחולקת ל"יוד" עליונה הפונה מעלה – המסמלת רוחניות, אות "וו" כאלכסון המסמל את הדרך (את ציר הזמן) ואות "יוד" תחתונה נוספת, הפונה מטה ומסמלת את הגשמיות. אני יוצרת מרבד טיפוגרפי ללא התחלה, אמצע וסוף. בליל של מידע, פרשנויות, הערות גרפיות איוריות, גרפים ודיאגרמות המתארים ומנתחים באופנים שונים את משמעויות האות אלף והסמליות הקבליסטית שלה. עיני הצופה המשוטטות על גבי המרקם הטיפוגרפי (הידני), יכולות לעצור בכל נקודה במרחב הזה ולצלול דרכה לטקסט.

מנחה: גיא גולדשטיין