מוסררה מיקס

אירוע בינלאומי רב־תחומי, המתקיים בשכונת התפר מוסררה בירושלים משנת 2000 ביוזמתו ובהפקתו של בית הספר מוסררה לאמנות וחברה על שם נגר. מוסררה מיקס משמש מוקד להתרחשויות אמנותיות וחברתיות, המגלמות את ההוויה התרבותית והפוליטית של ירושלים בפרט, ושל ישראל בכלל, תוך כדי התכתבות עם רעיון מרכזי אחד, המתחלף בכל שנה.

2026: שנות האור

״ערב אחד, השקפתי כהרגלי בכל ערב על שמי הלילה דרך הטלסקופ שלי. הבחנתי בשלט שהתנוסס בגלקסיה המרוחקת מאה מיליון שנות-אור. על השלט היה כתוב: ראינו אותך".

כך נפתח הסיפור ״שנות האור״ מאת איטאלו קאלווינו.

״עשיתי חישוב זריז:", ממשיך המספר, "לאור מאותה גלקסיה לקח מאה מיליון שנים להגיע אלי, ומאחר ומה שהם שם ראו התרחש עוד מאה מיליון שנים קודם לכן, הרגע שבו הם ראו אותי בוודאי התרחש לפני מאתיים מיליון שנים. עוד בטרם הצצתי ביומן שלי על מנת להיזכר איפה בדיוק הייתי באותו היום, כבר חשתי במועקה עולה בקרבי: לפני בדיוק מאתיים מיליון שנים, לא יום אחד לפני או אחרי, קרה דבר שתמיד ניסיתי להסתיר". 

החלל החיצון, כמו העתיד, הוא מרחב הנמתח אל קצוות הדמיון: מערכת השמש שלנו, ובתוכה כדור הארץ, היא רק נקודה אחת בתוך גלקסיית שביל החלב, שהיא חלק ממאות מיליארדי גלקסיות אחרות ביקום. המרחבים העצומים של החלל נמדדים בשנות אור – יחידת מידה המסמנת את המרחק שהאור עובר בריק במשך שנה אחת – כ 9.46 טריליון קילומטרים. גרם שמיים במרחק של מספר שנות אור נגלה לעינינו כפי שהיה לפני משך הזמן שלקח לאור להגיע אלינו. אנו, בהווה, מתבוננים אל העבר.

גרמי השמיים נצפו בשמי הלילה כבר לפני אלפי שנים על ידי הקדמונים והסקרנות לגבי החלל החיצון קדמה לכל היסטוריה מתועדת. בד בבד עם מחקר מדעי מתמשך, פורץ דרך, הם נקשרו לאגדות, למיתולוגיות ולסמלים תרבותיים, שכן השאיפה להבין את סודות היקום, מחזירה את הניסיון להבין את לב חווית הקיום.

החלל והעתיד ייצרו ומייצרים סיפורים בהם האנושיות עצמה נמתחת אל מעבר ליכולותיה: מתגברת על חוקי הטבע; מבקרת בחלל, ממפה וכובשת אותו, מודדת בו את מצוינותה. האנושות אוהבת לדמיין את הפוטנציאל הגלום במרחבים הללו, את האפשרויות הבלתי-מוגבלות שמציע הבדיון. בחלל הבדוי מתקיימות ציוויליזציות אחרות שמראות ומצביעות לנו על עצמנו: הפינטוז המדע-בדיוני משוטט בין עולמות, ובכל עולם מתקיימים תנאים, פוליטיקה, אקולוגיה, תרבות, היסטוריה, מערכי כוח. כל עולם כזה הוא גם מעין אלגוריה לאנושות.

האור שנע ביקום, ובאמצעותו נגלים גרמי השמיים, נתפס מאז ומתמיד במחשבה הפילוסופית, התיאולוגית והרוחנית והאנושית למושגים של אמת, חוכמה, טוב ושל התעלות מעל החומריות והפיזיולוגיה של הקיום. במודרניות המערבית חברה תפיסת האור לעידן הנאורות, לרעיונות של תבונה וקידמה וציפייה לעתיד טוב יותר.

קאלווינו לוקח את מובני המרחב והזמן של "שנות אור" על מנת להתמקד בהארה של המעשה האנושי – זה שלא מודעים אליו, זה שמתביישים בו, זה שמתכחשים אליו. את הסיפור הקצר "שנות אור" של קאלווינו ניתן לשייך לכאורה לסוגת המדע-הבדיוני. אולם להבדיל מהקאנון המוכר של סיפורים בז'אנר הזה, הוא אינו עוסק בעולמות אחרים, במסעות לחלל הרחוק או בטכנולוגיה עתידנית. הוא עוסק בבושה, בכישלונות אנושיים ובצורך (האנושי לא פחות) להפנות מהם את המבט.

בשנת 2026, בשכונת מוסררה בירושלים, קשה להתבונן בעצמנו מתוך מחשבה על עתיד וחלל חיצון בו נממש את הפוטנציאל שלנו. אנחנו מתבוססים בעכשיו, בכאן, בתנאי חיינו התובעים תדיר שנדרש להם, שקשה להישיר בהם מבט. אנחנו מפנטזים לא על מרחבי בדיון חסרי גבולות, כי אם על שיקום, ריפוי, מחילה ושלווה ארציים וממשיים. 

בפסטיבל מוסררה מיקס השנה ננסה להפנות מבט חזרה מהיקום אל עצמנו: על העולם, המדינה, הסביבה בה אנו שוכנים. מבט הרואה את הקשה, הפגום, הסבוך, המכוער – ובוחר להתבונן בהם לא מתוך ביקורת ומחאה, אלא דווקא בחמלה ובסקרנות.

העבודות בפסטיבל יוצאות למסעות בזמן ובמרחב על מנת לשפוך אור על ההווה ביתר שאת. אם יצירות המדע הבדיוני מגלמות חיפוש אחר עתיד אנושי מתוך מבט מפוכח וביקורתי על הקיים, הרי שבמוסררה מיקס אנו מדגישים ביתר שאת את ההתבוננות בעצמנו מחדש, מרחוק; העבודות אולי תרחקנה לכת לחלל, אולם  שלא על מנת למצוא שם גאולה, אלא במטרה להביא פרספקטיבה אחרת על הקיים והנוכח.

בתוך שנים של חושך נתכנס, אמנים, מוזיקאים, צופים, מאזינים, ונייחל: בואו, שנות האור.

אנה ווילד, אבי סבג שרביט

קרדיטים

מנהל ביה״ס מוסררה: אבי סבג שרביט
ניהול אמנותי ואוצרות מוסררה מיקס 26: אנה ווילד
ניהול אמנותי ואוצרות מוסררה סוניקס: אמיר בולצמן
סגן מנהל ביה״ס וניהול הפקה: יקי אילון
מפיקה בפועל: דורין גל, מאיה רחל שיף
ניהול טכני: תומר אזולאי
עיצוב תאורה: עדן דולב

מוסררה סוניקס
ניהול טכני אולם הפנתר: אייל נחתומי
סאונדמן: רון שסקין
ניהול במה: יאיר שיוביץ׳

קשרי חוץ ושותפויות: דנה שחר
מנהלת הגלריה והמרכז החינוכי ע״ש מנדל: הגר רבן
ריכוז מלגאים: הילה בן חמו
ניהול משרד: מאיה כהן
צוות טכני: עמר גולדברג, קוקו דרעי, רפי וולך, אביב שטרן, איילון כהן

ראש המחלקה למוזיקה חדשה: אמיר בולצמן
ראש המחלקה לתקשורת חזותית: גיא גולדשטיין
ראש המחלקה לאמנויות: דור זליכה לוי
ראשת המחלקה לפוטותרפיה: ורד רהט

אוצרת התערוכה בגלריה: אירנה גורדון

מעבדה דיגיטלית: אודי אסף
ארכיון וספריה: מאיה אשר
ניהול שיווק, סושיאל ומותג: סטודיו רוזטה
יחסי ציבור: מורן פז
עיצוב גרפי: אבי בוחבוט
טרגוט: סירוקו
תרגום לאנגלית: שירן תמרי

את/ה פה כבר מספיק זמן בשביל שנחשוד שאולי את/ה מתעניין בלימודים. האמנם? 

אם התשובה היא כן, אפשר להשאיר פרטים ונתחיל בדיאלוג על העתיד שלך