Poems by Alpha

מופע הפתיחה של פסטיבל מוסררה מיקס 2025 בשיתוף מכון גתה ישראל בהופעתו הראשונה בישראל מאז 2015, מציג המוזיקאי האלקטרוני, גלברט, מוזיקה לרביעיית מיתרים, סינתיסייזר וקול אלקטרוני. במרכז היצירה נמצא קולו של מחשב – פרי תכנותו של גלברט. עוד לפני עידן ה-Chat GPT, ׳אלפא׳ המחשב תוכנת לכתוב שירה ולשיר אותה. קולו אינו מתיימר לחקות קול אנושי, אלא […]

לשכה והתרסה

אנסמבל מודרני של בית הספר מוסררה הוא אנסמבל כלי למוזיקה בת זמננו. ההרכב מתמחה בביצוע יצירות קנוניות מן המחצית השנייה של המאה העשרים והמאה העשרים ואחת בכלים שונים והרכבים משתנים. האנסמבל גאה לפתוח את פסטיבל מוסררה מיקס 2025 עם מחווה ליוצר הסרטים דיוויד לינץ', שהלך לעולמו בתחילת השנה. המוזיקה תמיד עמדה בלב האינסטינקטים היצירתיים של […]

כשהדרך נגלית לפניי, הרוח כבר שם 

התערוכה "כשהדרך נגלית לפניי, הרוח כבר שם", מפגישה בין אמניות ומשוררות הבוחנות את חוויית הנדודים מנקודת מבט נשית עכשווית ומציעות כרוניקה של חיפוש – מסלול שאינו ידוע מראש, עדות לתנועה מתמשכת. התערוכה התגבשה בהשראת הספר "בת ישראל נודדת" (1935) ודמותה של הסופרת, שלומית פרידה פלאום – אשת חינוך, עיתונאית, סופרת והרפתקנית,  אשר במשך כעשרים שנה, […]

רדיו מוסררה

רדיו מוסררה משנה את צורתו ונטמע בפסטיבל כתחנת שידור ארעית – אולפן רדיו נודד, שמאפשר צפייה בשידורים מבעד לחלון בחדר המדרגות. מוזיקה, שיחות וקולות הפסטיבל ישודרו אל מרחבי שמיעה וצפייה שונים בפסטיבל ומחוצה לו. השידור יהיה זמין גם באינטרנט באתר רדיו מוסררה בשעות פעילות הפסטיבל ויאפשר למאזינים בבית לקבל טעימה מהפסטיבל בזמן אמת. רדיו מוסררה […]

צ.ע.ידה – דרך

במסגרת התערוכה המוצגת בגלריה לאמנות מוסררה, "כשהדרך נגלית לפניי, הרוח כבר שם" (אוצרת: טלי רומם). לעיתים הדרך תלולה ומסוכנת, לעיתים היא מישורית ופשוטה. לעיתים אנו צועדות לבד ולעיתים עם שותפים לדרך. לכל מסע כזה אופי משלו והוא מצריך מפת דרך שונה. הדס דוכן מזמינה את המשתתפים/ות במיצג למפגש פרטני, שבו יתוו יחד מפת מסע אישית […]

גרניק

רייזל מפרקת את יסודות התקלוט הקלאסי. היא מניעה את התקליטים באופן ידני כך שהמוזיקה מתעוותת,  באסים וביטים עולים על קולות שריטה וחריקות, המהירות עולה ויורדת והפיץ׳ משתנה. היא מוסיפה אפקטים ויוצרת מערבולת של מקצבים ארעיים, מרוחים ומשובשים. הרמוניות של חספוס אטונאלי, נויז רגעי של קונקרטיות. חומר הגלם של רייזל הוא המדיה עצמה. המחט וגרוב התקליט […]

רקדנית ודוב

הווידאו של לי אורפז (2008) מציב שתי דמויות בסצנה שנראית כמו רגעיה האחרונים של מסיבת כיתה. הנשף נגמר, כבר אין כל אדם מסביב, פרט לדוב ולרקדנית. ברקע מתנגן באורגנית השיר The Man I Love. שתי הדמויות הפרפורמטיביות עוטות תלבושות השייכות לעולם ההווי והבידור. הדוב אינו אלא אדם בתלבושת דוב, כפי שאנו יודעים היטב, ועדיין, משהו […]

הממיר

במרכז עבודת הווידאו של ירון אתר נמצאת שיחת מתפלל נוצרי עם האמן, שצולמה במצלמה נסתרת. השיחה כולה מתנהלת כווידוי בלחישות, שבו מסביר הנוצרי לאתר את חשיבות הווידוי והמחילה. הדיבור בין השניים מהוסס ומתערבל בקולות מזמורי התפילה, כאשר קול הלחש מתעצם בהד הכנסייה.  מכיוון שהסרט (2013) צולם בחשאי, נלכדו בעדשת המצלמה אזורים אקראיים, פרגמנטים של מתפללים […]

THE PASSING OF TIME

מדבריות נוסטלגיות פועמות ונעלמות. אופק מדברי חדש מתגלה, שונה אך דומה. עבודת הווידאו של תמר הירשפלד היא פאטה מורגנה: אשליה של הזיית מסע. פעם אחר פעם, המרקע נשרף כאשר השריפה מקדמת את הצופה בהדרגה, מהדו־ממד של נייר הז'ורנל אל עומקו האינסופי של המדבר. בעבודתה (2014), חושפת הירשפלד את הצורך הבסיסי של האדם למקם את עצמו, […]

פרש מת

יצירה אופראית שבמרכזה פרש מת וסוס. המוזיקאית והאמנית זוהר שפיר מנפישה את שתי הדמויות, המקיימות דיאלוג דמיוני בין החיים למוות. הדמויות מגולמות בישות אחת, בעוד שהמופע מתקיים בשתי זירות סימולטנית. מרחב אחד הוא תיאטרלי, כאוטי ועמוס אובייקטים פיסוליים, שביניהם מסתובבת דמות סוס שחור ועליו הפרש ערוף הראש. החלל השני נמצא מעבר למסדרון: סלון קטן וצפוף […]