כשכמעט היינו רק צורה
איברי הגוף מתקבצים סביב מיקרופונים באולפן בית הספר מוסררה, כדי למסור את דברם. זו תקופה ארוכה שאנו מחישים את גופנו ממקום למקום, ממצב קיומי אחד לאחר; מהמיטה למקלט, מדגירה להגירה, משינה לשתייה, אשמה כבדה, חרדה, התכווצות ואקסטזה.
זהו ניסיון לדמיין את האיברים המרכיבים את גופנו כבעלי תודעה עצמאית, כאילו הופרדו מן הזהויות האינדיווידואליות שלנו, ועדיין נותרו כה קרובים. זהו ניסיון לשים לב למה שמחזיק אותנו, מה שמוליך אותנו על שתיים, שולח יד כדי לגמוע כוס מים קרים, מפיק קרקורי רעב, מגביר את קצב הנשימה, מרטיב בזיעה, מייצר גושי אבן מעיקים בגרון, עושה ילדים, מקפיץ את הלב באימה, מוריד דמעות ועוד ועוד והלאה והלאה.
דניאלה לילה היא אמנית רב תחומית העוסקת בבימוי, כתיבת שירים והלחנה, עיצוב במה, פיסול ועיצוב תלבושות ואובייקטים. בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי (2024). יצירתה ׳שיטפון׳ עלתה בפסטיבל פולחן הסתיו ונכללת ברפרטואר של הזירה הבינתחומית. יצרה והציגה עבודות בגלריה החיה, CCA, כנס הפרפורמנס, פסטיבל בכורות. הייתה שותפה בפרויקטים שהוצגו בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, פולחן הסתיו ופסטיבל ישראל.
יוצרת, מעצבת חלל ומבצעת דניאלה לילה
לחנים ועיבוד מוזיקלי יויו ברויד
מועדים
משך 20 דקות
✱ המופע כולל עירום
