אבן אודם

היצירה "אבן אודם" היא מפגש פרפורמטיבי בין הכוריאוגרף והרקדן קימ טייטלבאום, למוזיקאית ואמנית הקול זוהר שפיר, דרך הטקסט "The Persian Poems" מאת הסופרת קת'י אייקר. באמצעותו, היצירה מבקשת להתמודד עם חוויית הגוף הנשי/ילדי כחזית מותקפת.

ב"The Persian Poems" אנו מתוודעים לדמותה של ג'ייני סמית׳ – ילדה/נערה הכלואה בחדר קטן במקום לא ידוע על ידי עלי, סרסור ממוצא איראני. בחדר היא מלמדת את עצמה פרסית. השירים כתובים במתכונת ספר ללימוד שפה, שבו מופיעים זה לצד זה טקסט באנגלית ובפרסית, והתוכן בעל אופי הכרזתי פשוט. פעמים רבות המציאות מתוארת על ידי עובדות קרות וכך אנו למדים על נסיבות חייה ועל מצבה הנפשי והתודעתי.

"אבן אודם" מחייה את דמותה של ג'ייני סמית׳ באמצעים רב־תחומיים הכוללים טקסט מולחן, דקלום, מחול, תלבושות ווידאו, בעזרתם אנו נוגעים בחוויית הטראומה. לאחר אירוע טראומטי, הגוף, השפה, המגדר והזהות עלולים להתערער ולהתחבר באופן עקום. במרחב זה, כמו גם במרחב היצירה, התחביר המציאותי מאבד היגיון.

במופע אנחנו ממשילות את חוויית הפירוק הזו לתהליך לימוד השפה המופיע ב"The Persian Poems". בטקסט, ג׳ייני משתמשת בטקטיקה פסיכולוגית של הזרה או ניתוק. הדיווח הקר על המתרחש מאפשר לה לדברר את עצמה. אנו, בתורנו, משתמשות באותו מנגנון של ניכור על ידי חזרתיות, פירוק עריכתי של הטקסט וחיכוך בין הטקסט הנאמר לפרפורמנס. מבחינתנו, למידת השפה היא סימבולית להתפרקות הנפש, להזרת האדם מעצמו.ה ולכמיהה לחבר את החלקים ולהגיע להבנה.

על האומניות:

זוהר שפיר היא מוזיקאית ופרפורמרית פעילה מאוד בזירה של המוזיקה הניסיונית. במקביל, היא מוציאה לאור אלבומי פופ בעלי סאונד ייחודי. בין אם בשיתופי פעולה או בפרויקט הסולו שלה ("ניקו טין"), שפיר עוסקת בפירוק והרכבה מחדש של מבנים המאפיינים מוזיקת פופ וחוקרת את המבע הקולי באמצעות טקסטים מקוריים שאף הם מושפעים ועוסקים בשאלות על מוזיקה פופולרית.

קימ מתמקד במחול כמרחב רדיקלי המסוגל ליצור שינוי מנטלי ומערכתי. לדידו, באמצעות הפעלת הפנטסטי או הדמיוני אפשר למצוא כלים לחיבורים מעניינים וסוערים. אלה, בתורם, יובילו לטקטיקות חדשות ומעניינות של כוריאוגרפיה, פרקטיקה וחשיבה על מופע.