רקדנית ודוב

הווידאו של לי אורפז (2008) מציב שתי דמויות בסצנה שנראית כמו רגעיה האחרונים של מסיבת כיתה. הנשף נגמר, כבר אין כל אדם מסביב, פרט לדוב ולרקדנית. ברקע מתנגן באורגנית השיר The Man I Love. שתי הדמויות הפרפורמטיביות עוטות תלבושות השייכות לעולם ההווי והבידור. הדוב אינו אלא אדם בתלבושת דוב, כפי שאנו יודעים היטב, ועדיין, משהו באיטיות התנועה, בחיבוק ובכובד גורם לצופה לרצות להאמין שרגע פנטסטי וחלומי זה אכן התרחש. הרקדנית והדוב נאחזים זו בזה, מסרבים להיפרד. בין חיבוק דוב לריקוד סלואו נוגה, הם מתענגים עוד רגע על המסיבה העמומה. רוח הרפאים של המסיבה עוד מרחפת, אך המסיבה עצמה כבתה. עבודת הווידאו פועלת כדימוי קפוא, צילום סטיל המנציח רגע נדיר ועדין.