בהילות מתהווה

כשהשטיח אינו מפסיק להימשך מתחת לרגליים, מה עוד נשאר לעשות מלבד לרקוד ולשיר?

בימים של מצב חירום מתמשך, מקהלת הסטודנטים של מוסררה מצאה מחסה בין כותלי המנזר השכונתי. שם, בין בעבוע לפעפוע, נאסף לקט שירים מציפי רגשות, נוטפי דאגה, צער ואירוניה, פליאה, יראה והעצמה. כמו מסיבת סיום מפוקפקת לעידן הנפרם בין אצבעותינו, טקס תשליך רב־קולי, או הקזה קולקטיבית הקוראת ומפנה מקום לעתיד לבוא.

בהשתתפות: אור אלוני, זואי אקוקה, דרור בהט, מאי בראון, אלעד גורביץ', טל גרשונוביץ, מעין דודו, נעמי ויסלברג, שקד חנינוביץ, עילי מאור, לילך מוסקוביץ, אסף נהרדיה, אולגה נפיודובה, נוגה פז, ריף צורן, דניאל קורוקביץ, שילה רבין, אריאדנה רוז'קוב דידי, איילה שמיר, תמר דניאל.

ניהול: לילה מזל יינישן